שירה בציבור במקום שיעור בהיסטוריה
במקום להלאות את הדור הצעיר בפרטים היבשים והאינפורמטיביים של תולדות עם ישראל, אפשר פשוט לשיר!
שירה בציבור מוזמנת, לפי נושא, כמו למשל הקמת המדינה, תנועות הנוער, וביניין א"י, היא אלטרנטיבה מתוחכמת ונהדרת למלא בה ערב נעים ומענג. על המדשאה של הקיבוץ, באולם או אפילו סביב המדורה כמו פעם, בליווי גיטרה, או מפוחית או אם יש והיד משגת אפילו כינור או קלידים?
אפשר להעביר ערב מהנה שבו לא רק מקשיבים אלא לוקחים חלק פעיל בחוויה משותפת של שירה בציבור.
כמה שלא תנסה המורה להיסטוריה, לא תצליח להעביר את החוויות שעברו על היהודים בגולה. החיים שם, הביטויים היחודיים ביידיש ובלאדינו, הנעימות המיוחדות של בית אבא ואמא, עם כל האוירה מהיוחדת שאייפנה את החיים אז, שכל כך קשה לדמיין אותה היום. השירים של פעם, המנגינות וההלהבות של הקהל יכולים לתאר ללמד ולחשוף בפני כל משתתף את רוח הלחימה ההתלהבות והפטריוטיות שהיתה מנת חלקם של החלוצים בתקופת הקמת המדינה וביניין א"י. מי שלא יזכור את החומר הנלמד בערב שירה בציבור שיקום! ללא עוד לשנן וללמוד בעל פה, אלא לחוות, לחוש ולהיות חלק מכל זה, כיוון שאין דבר שווה לשירה משותפת יחד. כל פרט של מידע מקבל צבע מיוחד וצלילים מרגשים כששרים אותם יחד. החוויה של חיבור למקורות שלנו, למסורת הארץ ישראלית, להווי ולתרבות הישראלית שמעבר לאריק אינשטיין ושלמה ארצי (שגם אותם אפשר תמיד לשיר בהנאה), אבל שירה בציבור של תקופות קודמות יותר היא הזדמנות לחשוף את הדור הצעיר להיסטוריה באופן חוויתי ושאיננו מעורר בהם התנגדות. מבלי לשים לב הם מתוודעים לחיים שחיו פה ההורים, הסבים וסבתות שלהם, והערך המוסף הוא ללא ספק של כולנו.
תגים: אריק איינשטין, לאדינו, תולדות עם ישראל, תנועת הנוער